|
עזים. וגדולה חכמה שנאמרה בעליונות יותר ממה שנאמרה בתחתונות, דאילו בתחתונות כתיב בחכמה |
1 | *ותניא משום
|
2 | שתי גזוזטראות כו': |
*אמר
|
אמר
|
3 | לָָ"לֹּ? בד' ופלגא סגי! |
כי היכי דלא לידחקו קרשים |
אמר רבא: צידי עגלה כמלא רחב עגלה. וכמה רחב עגלה? שתי אמות ומחצה. |
4 | למה לי? באמתא ופלגא סגיא! |
5 | כי היכי דלא לידדו קרשים. |
אלא דקי"ל *דרך רה"ר שש עשרה אמה? אנן דגמרינן לה ממשכן דמשכן חמיסרי הואי! |
6 | אמתא יתירא הואי דהוה קאי
|
מתני' חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבעה- הנוטל מהן והנותן על גבן חייב; פחות מכן- פטור: |
|
7 |
|
8 |
לה מחיצה גבוה י' טפחים ואין שותין הימנה בשבת אא"כ הכניס לה ראשו ורובו ובור וחוליתה מצטרפין לעשר' |
מי אמרינן הרי עקירה באיסור הרי הנחה באיסור; לא. |
א"ל, מתניתין היא! אתא שייליה
מתני' היא! |
אמר להו: *כולכו ברוקא דהדדי תפיתו. |
9 | א"ל ואת לא תסברא?
|
10 | א"ל דילמא מתני' במחט |
מחט נמי א"א דלא מדליא פורתא |
דאית ליה מורשא
|
אמר
ועשאו רה"י- וזרק ונח על גביו, מהו? מי אמרינן כיון דאינו רחב ד' מקום פטור הוא? |
אמר
|
ואינו רחב ארבע, ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י- הזורק ונח על גביו חייב; לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש. |
בעי
מחיצה בהדי הדדי קאתו- ומיחייב; או לא מיחייב? |
חוליא ומיעטה- מהו? הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו- *מיחייב; או לא מיחייב? |
11 | תיפשוט ליה מדידיה!
למטה מעשרה כזורק בארץ; והזורק בארץ ארבע אמות חייב. |
12 | התם לא מבטל ליה, הכא מבטל ליה |
13 |
|
|
כי קמיבעיא ליה לרבא? כגון דזרק דף
חפץ ועשיית מחיצה מחיצה והנחת חפץ |
תיקו! |
*אמר רבא:
הנחתן. |
נייח; |
|
שמן על גבי יין, מחלוקת
טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן; |