שבת דף צב עמוד א

1 מיתיבי:  *המוציא קופת הרוכלין ונתנה על אסקופה החיצונה אע"פ שרוב מינין בחוץ- פטור
עד שיוציא את כל הקופה. קס"ד בצררי; קשיא  לחזקיה!

אמר לך   חזקיה   הכא במאי עסקינן  באורנסי

מתיב   רב   ביבי בר אביי"  *הגונב כיס בשבת- חייב, שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי
איסור שבת; היה מגרר ויוצא- פטור, שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד".  ואי
סלקא דעתך
  אגד כלי שמיה אגד,  קדים ליה איסור גניבה לאיסור שבת.

°אי דאפקיה דרך פיו הכי נמי---  הכא במאי עסקינן:  דאפקיה דרך שוליו!

2והאיכא מקום חלמה, דאי בעי מפקע ליה ושקיל.

3בנסכא.

4וכיון דאיכא שנצין מפיק ליה עד פומיה ושרי ושקיל, ושנצין אגידי מגואי!

דליכא שנצין

ואיבעית אימא:  דאית ליה, ומכרכי עילויה.

וכן אמר  רבא:   לא שנו אלא  בקופה מלאה קישואין ודלועין, אבל מלאה חרדל חייב--  אלמא
קסבר אגד כלי לא שמיה אגד;  אביי  אמר: אפילו מלאה חרדל פטור--  אלמא  קסבר אגד כלי
שמיה אגד.

קם  אביי  בשיטתיה  דרבא,  קם  רבא  בשיטתיה  דאביי;  ורמי  דאביי   אדאביי  ורמי  דרבא   אדרבא.
דאיתמר המוציא פירות לרה"ר-  אביי  אמר ביד חייב, בכלי פטור.  ורבא  אמר ביד פטור,
בכלי חייב.

איפוך ביד חייב  והתנן  *פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה
והכניס שניהן פטורין התם למעלה מג' הכא למטה מג':

מתני' המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפיו- חייב; שכן משא בני
קהת. כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, *ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין
פונדתו לחלוקו, *ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו- פטור; שלא הוציא כדרך המוציאין:

גמ'  אמר  ר"א  *המוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים חייב; שכן משא בני קהת.

ומשא בני קהת מנלן?  דכתיב:"  °על המשכן ועל המזבח סביב". *מקיש מזבח למשכן מה משכן
י' אמות, אף מזבח י' אמות; ומשכן גופיה  מנלן   דכתיב  °עשר אמות אורך הקרש, וכתיב
°ויפרוש את האהל על המשכן; *ואמר רב: משה רבינו פרשו; מכאן אתה למד גובהן של לויים
עשר אמות; וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל, ותרי תילתי מלתחת. אישתכח
דהוה מידלי טובא.

ואיבעית אימא  מארון; *דאמר מר: ארון תשעה, *וכפורת טפח, הרי כאן י'. וגמירי דכל
טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל, ותרי תילתי מלרע. אישתכח דמלמעלה מי' הוה קאי.

וליגמר ממשה!

דילמא משה שאני. *דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה

אמר  רב  משום  רבי  חייא" המוציא משאוי בשבת על ראשו חייב חטאת; שכן אנשי הוצל עושין
כן."

ואנשי הוצל *רובא דעלמא?

אלא אי איתמר, הכי  איתמר:  אמר  רב  משום  רבי  חייא" אחד מבני הוצל שהוציא משוי על
ראשו בשבת חייב שכן בני עירו עושין כן".

ותיבטל דעתו אצל כל אדם!

אלא אי איתמר הכי איתמר:  המוציא משוי על ראשו פטור;  ואת"ל  אנשי הוצל עושין כן,
בטלה דעתן אצל כל אדם:

מתני' המתכוין להוציא לפניו, ובא לו לאחריו- פטור; לאחריו, ובא לו לפניו- חייב;
באמת אמרו: האשה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה- חייבת, שכן ראוי להיות
חוזר.  רבי יהודה  אומר אף מקבלי פתקין:

גמ'   מאי שנא   לפניו ובא לו לאחריו  דפטור דלא אתעביד מחשבתו,  לאחריו ובא לו לפניו
נמי  הא לא אתעביד מחשבתו.

א"ר  אלעזר:  *תברא! מי ששנה זו, לא שנה זו!

אמר  רבא:   ומאי קושיא?  דילמא  לפניו ובא לו לאחריו   היינו טעמא  דפטור- דנתכוון לשמירה
מעולה, ועלתה בידו שמירה פחותה.  לאחריו ובא לו לפניו   היינו טעמא  דחייב- דנתכוון
לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה!  אלא מאי קושיא?

דיוקא דמתני' קשיא!" המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו  פטור"-  הא לאחריו ובא לו
לאחריו  חייב.   אימא סיפא-"  לאחריו ובא לו לפניו הוא דחייב", הא לאחריו ובא לו
לאחריו פטור!!  א"ר  אלעזר:  תברא! מי ששנה זו לא שנה זו.

אמר  רב אשי:   מאי קושיא?  דילמא  לא מיבעיא  קאמר:  לא מיבעיא לאחריו ובא לו לאחריו
דחייב, דאיתעבידא מחשבתו; אלא אפילו לאחריו ובא לו לפניו איצטריכא ליה.  סלקא דעתך
אמינא
 הואיל ולא איתעביד מחשבתו לא ליחייב,  קמ"ל  דנתכוון לשמירה פחותה ועלתה בידו
שמירה מעולה דחייב.

*ולאחריו ובא לו לאחריו  תנאי היא.   דתניא:"  [א]*המוציא מעות בפונדתו ופיה למעלה-
חייב; פיה למטה-  רבי יהודה  מחייב, וחכמים פוטרין.

אמר להן  ר' יהודה:  אי אתם מודים  בלאחריו ובא לו לאחריו  שהוא חייב.

ואמרו לו: ואי אתה מודה  כלאחר ידו ורגלו  שהוא פטור.

אמר  ר' יהודה:  אני אמרתי דבר אחד, והן  אמרו דבר אחד.  אני לא מצאתי תשובה לדבריהם
והן לא מצאו תשובה לדברי.

5מדקאמר להו:" אי אתם מודין" לאו מכלל דפטרי רבנן.

וליטעמיך-  דקאמרי ליה" אי אתה מודה", מכלל דמחייב  רבי יהודה;   והתניא:  לאחר ידו
ורגלו  ד"ה  פטור!

אלא לאחריו ובא לו לאחריו ד"ה חייב; לאחר ידו ורגלו דברי הכל פטור; כי פליגי
בפונדתו ופיה למטה: מר מדמי ליה לאחריו ובא לו לאחריו, ומר מדמי ליה לאחר ידו
ורגלו:

באמת אמרו האשה כו': [תנא *כל באמת הלכה היא:

רבי יהודה  אומר אף מקבלי פתקין]: תנא *) שכן לבלרי מלכות עושין כן:

מתני' המוציא ככר לרשות הרבים- חייב; הוציאוהו שנים- פטורין; לא יכול אחד להוציאו,
והוציאוהו שנים- חייבין,  ור' שמעון  פוטר:

גמ'  אמר  רב יהודה  אמר רב,  ואמרי לה  אמר  אביי,   ואמרי לה  במתניתא תנא: זה יכול וזה
יכול-  רבי מאיר  מחייב,  ור' יהודה   ור' שמעון  פוטרים; זה אינו יכול וזה אינו יכול-
רבי יהודה   ור' מאיר  מחייבים,  ורבי שמעון  פוטר; זה יכול וזה אינו יכול דברי הכל
חייב.

תניא נמי הכי:  המוציא ככר לרשות הרבים- חייב; הוציאו שנים-  רבי מאיר  מחייב,  ורבי
יהודה
 אומר אם לא יכול אחד להוציאו והוציאו שנים- חייבין, ואם לאו פטורים.  ורבי
שמעון
 פוטר.

מנא הני מילי?   *דתנו רבנן:"  °בעשותה" העושה את  כולה,  ולא העושה את מקצתה. כיצד?
שנים שהיו אוחזין *במלגז ולוגזין בכרכר ושובטין בקולמוס וכותבין בקנה והוציאו
לרשות הרבים יכול יהו חייבין  תלמוד לומר   בעשותה:  העושה את כולה ולא העושה מקצתה.
בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאו לרה"ר-  רבי יהודה  אומר אם לא
יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין, ואם לאו פטורין;  ר"ש  אומר אע"פ שלא יכול
אחד להוציאו והוציאוהו שנים פטורים. לכך נאמר  בעשתה-  יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה
פטורין


:הערות
1Kizkiya holds that לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין, אבל מליאה חרדל - חייב. אלמא קסבר: אגד כלי לא שמיה אגד.
2So even though you drag it out backwards, you can still get to the contents via the stitching
3Long stitching which remain inside untill the mouth of the bag (i.e. the nwhole bag) is out
4But if there are grabbiong staps (which exit after the mouth of the back (aloing with the body of the bag) is out, you're still not transgressing shabbat, even through the geneiva is complete
5And tey above, the stam mishna was Kamasma Lanned that this case is CHayyiv. Only the case of front slipping to back is patur