1![]() | ![]() |
עד שיוציא את כל הקופה. קס"ד בצררי; קשיא |
![]() |
|
![]() |
איסור שבת; היה מגרר ויוצא- פטור, שהרי איסור גניבה ואיסור שבת באין כאחד". סלקא דעתך |
![]() | °אי דאפקיה דרך פיו הכי נמי---
|
2![]() | ![]() | והאיכא מקום חלמה, דאי בעי מפקע ליה ושקיל. |
3![]() | ![]() | בנסכא. |
4![]() | ![]() | וכיון דאיכא שנצין מפיק ליה עד פומיה ושרי ושקיל, ושנצין אגידי מגואי! |
![]() | דליכא שנצין |
![]() |
|
![]() | וכן אמר
קסבר אגד כלי לא שמיה אגד; שמיה אגד. |
![]() | קם
דאיתמר המוציא פירות לרה"ר- בכלי חייב. |
![]() | איפוך ביד חייב
והכניס שניהן פטורין התם למעלה מג' הכא למטה מג': |
![]() | מתני' המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפיו- חייב; שכן משא בני קהת. כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, *ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, *ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו- פטור; שלא הוציא כדרך המוציאין: |
![]() |
|
![]() | ומשא בני קהת מנלן?
י' אמות, אף מזבח י' אמות; ומשכן גופיה °ויפרוש את האהל על המשכן; *ואמר רב: משה רבינו פרשו; מכאן אתה למד גובהן של לויים עשר אמות; וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל, ותרי תילתי מלתחת. אישתכח דהוה מידלי טובא. |
![]() |
טונא דמידלי במוטות תילתא מלעיל, ותרי תילתי מלרע. אישתכח דמלמעלה מי' הוה קאי. |
![]() | וליגמר ממשה! |
![]() | דילמא משה שאני. *דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה |
![]() | אמר
כן." |
![]() | ואנשי הוצל *רובא דעלמא? |
![]() | אלא אי איתמר, הכי
ראשו בשבת חייב שכן בני עירו עושין כן". |
![]() | ותיבטל דעתו אצל כל אדם! |
![]() |
בטלה דעתן אצל כל אדם: |
![]() | מתני' המתכוין להוציא לפניו, ובא לו לאחריו- פטור; לאחריו, ובא לו לפניו- חייב; באמת אמרו: האשה החוגרת בסינר, בין מלפניה ובין מלאחריה- חייבת, שכן ראוי להיות חוזר. |
![]() |
|
![]() |
|
![]() | אמר
מעולה, ועלתה בידו שמירה פחותה. לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה! |
![]() | דיוקא דמתני' קשיא!" המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו
לאחריו לאחריו פטור!! |
![]() | אמר
דחייב, דאיתעבידא מחשבתו; אלא אפילו לאחריו ובא לו לפניו איצטריכא ליה. אמינא שמירה מעולה דחייב. |
![]() | *ולאחריו ובא לו לאחריו
חייב; פיה למטה- |
![]() | אמר להן
|
![]() | ואמרו לו: ואי אתה מודה
|
![]() | אמר
והן לא מצאו תשובה לדברי. |
5![]() | ![]() | מדקאמר להו:" אי אתם מודין" לאו מכלל דפטרי רבנן. |
![]() |
ורגלו |
![]() | אלא לאחריו ובא לו לאחריו ד"ה חייב; לאחר ידו ורגלו דברי הכל פטור; כי פליגי בפונדתו ופיה למטה: מר מדמי ליה לאחריו ובא לו לאחריו, ומר מדמי ליה לאחר ידו ורגלו: |
![]() | באמת אמרו האשה כו': [תנא *כל באמת הלכה היא: |
![]() |
|
![]() | מתני' המוציא ככר לרשות הרבים- חייב; הוציאוהו שנים- פטורין; לא יכול אחד להוציאו, והוציאוהו שנים- חייבין, |
![]() |
יכול- חייב. |
![]() |
יהודה שמעון |
![]() |
שנים שהיו אוחזין *במלגז ולוגזין בכרכר ושובטין בקולמוס וכותבין בקנה והוציאו לרשות הרבים יכול יהו חייבין בעיגול של דבילה והוציאו לרשות הרבים בקורה והוציאו לרה"ר- יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין, ואם לאו פטורין; אחד להוציאו והוציאוהו שנים פטורים. לכך נאמר פטורין |