![]() | ![]() | אמר
|
![]() | קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר וקצר וטחן כגרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות, ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר ונודע לו על קצירה ועל טחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות, קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה. |
![]() | אבל נודע לו על
וטחינה שעמה, וטחינה שכנגדה במקומה עומדת. |
![]() |
|
![]() | ומי אית ליה
לו על אחת מהן, וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני- °אמר ראשון, ראשון ושני מתכפרין, ג' אינו מתכפר; הביא קרבן על השלישי, שלישי ושני מתכפרין, ראשון אינו מתכפר; הביא קרבן על האמצעי, נתכפרו כולן. |
![]() | בתר דשמעה
|
![]() |
|
![]() | גרירה אית ליה, גרירה דגרירה לית ליה! |
![]() | °מילתא דפשיטא להו
|
![]() | דבעי
וטחן חצי גרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר וקצר וטחן חצי גרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות, מצטרפין! |
![]() | וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי?
אינו חייב אלא אחת; אכל °חלב ודם ונותר ופגול בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת; זו חומר במינין הרבה ממין אחד, וזו חומר במין אחד ממינין הרבה- שאם אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית: תמחויין מחלקין. לן |
![]() | אמר ליה: מר
לן!" לעולם ממין אחד! יהושע לקולא בין לחומרא. |
![]() | מדסיפא מין אחד ושני תמחויין,
ותמחוי אחד |
![]() | אמר
גמליאל |
![]() |
על השני; ונסלח לו. |
![]() |
|
![]() | ההוא לאחר כפרה. |
![]() |
|
![]() |
כחצי זית אחר בהעלמו של שני. |
![]() | א"ל
ידיעות מחלקות ומר סבר הפרשות מחלקות, אבל לאחר הפרשה מודי ליה פליגי; דמר סבר הפרשות מחלקות ומר סבר כפרות מחלקות אבל קודם הפרשה מודי ליה |
![]() | א"ל מסתברא בין בזו ובין בזו
קרא לאחר כפרה? לוקמיה לאחר הפרשה?! ואי אחר הפרשה פליגי אבל קודם הפרשה מודה ליה ומחצה? לוקמיה קודם הפרשה?! |
![]() |
פליגי בה לאחר הפרשה פליגי |