שבת דף עא עמוד א

אמר  רבא:
קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר וקצר וטחן כגרוגרת בזדון
שבת ושגגת מלאכות, ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכות,
וחזר ונודע לו על קצירה ועל טחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות, קצירה
גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה.
אבל נודע לו על  קצירה  של זדון שבת ושגגת מלאכות, קצירה גוררת קצירה
וטחינה שעמה, וטחינה שכנגדה במקומה עומדת.

אביי  אמר: טחינה נמי גוררת טחינה, שם טחינה אחת היא.

ומי אית ליה  לרבא  גרירה?  והא  איתמר: אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע
לו על אחת מהן, וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני- °אמר  רבא  *הביא קרבן על
ראשון, ראשון ושני מתכפרין, ג' אינו מתכפר; הביא קרבן על השלישי, שלישי
ושני מתכפרין, ראשון אינו מתכפר; הביא קרבן על האמצעי, נתכפרו כולן.
אביי  אמר אפילו הביא קרבן על אחד מהן נתכפרו כולן.

בתר דשמעה  מאביי  סברה.

אי הכי  טחינה נמי תגרר לטחינה!

גרירה אית ליה, גרירה דגרירה לית ליה!

°מילתא דפשיטא להו  לאביי   ורבא,  מבעיא  לר' זירא.

דבעי  רבי  זירא  מרבי  אסי,  ואמרי לה,   בעא מיניה   רבי  ירמיה  מרבי  זירא: קצר
וטחן חצי גרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר וקצר וטחן חצי גרוגרת
בזדון שבת ושגגת מלאכות,  מהו  שיצטרפו? אמר ליה חלוקין לחטאות, ולא
מצטרפין!

וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי?  *והתנן:"  אכל חלב וחלב בהעלם אחד
אינו חייב אלא אחת; אכל °חלב ודם ונותר ופגול בהעלם אחד חייב על כל אחת
ואחת; זו חומר במינין הרבה ממין אחד, וזו חומר במין אחד ממינין הרבה-
שאם אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית:  ממין אחד חייב,   משני מינין פטור."
*והוינן בה:   ממין אחד חייב,   צריכא למימר?   ואמר   ריש לקיש  משום בר תוטני"
הכא במאי עסקינן:  כגון שאכלו בשני תמחויין,  ורבי יהושע  היא; *דאמר
תמחויין מחלקין.  מהו דתימא  אמר  רבי יהושע  בין לקולא בין לחומרא,  קא משמע
לן
 דלקולא לא אמר לחומרא קאמר"  והא  הכא דחלוקין לחטאות וקא מצטרפי!

אמר ליה: מר  ארישא   מתני לה  וקשיא ליה; אנן  אסיפא  מתנינן לה.  ולא קשיא
לן!"  משני מינין פטור"  צריכה למימר?  ואמר   ריש לקיש  משום בר תוטני:"
לעולם ממין אחד!  ואמאי  קרי ליה-  שני מינין-?  שאכלו בשני תמחויין,  ור'
יהושע
 היא; דאמר תמחויין מחלקין.  והא   קא משמע לן:  דאמר  רבי יהושע  בין
לקולא בין לחומרא.

מדסיפא מין אחד ושני תמחויין,  מכלל  דרישא מין אחד ותמחוי אחד! מין אחד
ותמחוי אחד  צריכא  למימר?

אמר  רב הונא:   הכא במאי עסקינן-  כגון שהיתה לו ידיעה בינתיים,  ורבן
גמליאל
 היא; *דאמר" אין ידיעה לחצי שיעור:"

איתמר:  אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו
על השני;  ר' יוחנן  אמר חייב שתים,  וריש לקיש  אמר אינו חייב אלא אחת.
*רבי  יוחנן אמר חייב  °על חטאתו והביא,   *וריש לקיש  אמר פטור  °מחטאתו
ונסלח לו.


וריש לקיש  הכתיב:" על חטאתו והביא"?

ההוא לאחר כפרה.

ולרבי יוחנן  נמי הכתיב:" מחטאתו ונסלח לו"?

הכא במאי עסקינן:  כגון שאכל כזית ומחצה, ונודע לו על כזית, וחזר ואכל
כחצי זית אחר בהעלמו של שני.  מהו דתימא  ליצטרפו,  קמ"ל!

א"ל  רבינא   לרב אשי:  דאיתידע ליה קודם הפרשה פליגי, ובהא פליגי; דמר סבר
ידיעות מחלקות ומר סבר הפרשות מחלקות, אבל לאחר הפרשה מודי ליה  ריש לקיש
לר' יוחנן  דחייב שתים?  או דילמא  דאיתידע ליה לאחר הפרשה פליגי, ובהא
פליגי; דמר סבר הפרשות מחלקות ומר סבר כפרות מחלקות אבל קודם הפרשה מודי
ליה  ר' יוחנן   לריש לקיש  דאינו חייב אלא אחת?  או דילמא  בין בזו ובין בזו
מחלוקת?

א"ל מסתברא בין בזו ובין בזו  מחלוקת.   דאי סלקא דעתך  קודם הפרשה פליגי
אבל  לאחר הפרשה מודה ליה  ריש לקיש   לר' יוחנן  דחייב שתים, אדמוקים ליה
קרא לאחר כפרה? לוקמיה לאחר הפרשה?! ואי אחר הפרשה פליגי אבל קודם הפרשה
מודה ליה  רבי  יוחנן  לריש לקיש  דאינו חייב אלא אחת, אדמוקי ליה קרא בכזית
ומחצה? לוקמיה קודם הפרשה?!

ודילמא  ספוקי מספקא ליה,  ואם תימצי לומר  קאמר:   אם תימצי לומר  קודם הפרשה
פליגי בה  רבי  יוחנן היכי מוקי ליה לקרא? בכזית ומחצה!  ואם תימצי לומר
לאחר הפרשה פליגי  ריש לקיש,  היכי מוקי ליה לקרא? בלאחר כפרה