שבת דף סד עמוד א

מוסף שק על הבגד שטמא משום אריג:

אטו  בגד לאו אריג הוא?

הכי קאמר:  מוסף שק על הבגד אף על פי שאינו אריג טמא.

למאי חזי?

אמר  רבי יוחנן:  שכן עני קולע שלש נימין ותולה בצואר בתו.

*תנו רבנן:"   ^שק".  אין לי אלא שק; מניין לרבות את הקילקלי ואת
החבק?  ת"ל:"   או שק".

1יכול  שאני  מרבה  את החבלים ואת המשיחות;  ת"ל:"   שק",  מה שק טווי
ואריג, אף כל טווי ואריג.

2הרי הוא אומר במת:"  ^וכל  כלי עור וכל מעשה עזים וגו' תתחטאו"
לרבות הקילקלי ואת החבק. יכול שאני  מרבה  את החבלים ואת
המשיחות

3ודין הוא!"  טימא"  בשרץ,"  וטימא"  במת! מה כשטימא בשרץ לא טימא
אלא טווי ואריג, אף כשטימא במת  לא טימא אלא טווי ואריג!

4הן!? אם היקל בטמא שרץ שהיא קלה, נקיל בטומאת המת שהיא חמורה?

תלמוד לומר:"   בגד ועור, בגד ועור"  לגזירה שוה. נאמר"  ^בגד
ועור"
 בשרץ, ונאמר"  ^בגד ועור"  במת. מה  בגד ועור  האמור בשרץ
לא טימא אלא טווי ואריג, אף  בגד ועור  האמור במת לא טימא אלא
טווי ואריג.

ומה" בגד ועור" האמור במת טמא כל מעשה עזים, אף" בגד ועור"
האמור בשרץ טמא כל מעשה עזים. אין לי אלא דבר הבא מן העזים!
מניין לרבות דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה?

תלמוד לומר:"  או שק"

5 והא  אפיקתיה לקילקלי וחבק!

6 הני מילי  מקמי דליתיה ג"ש! השתא דאתי גזירה שוה אייתור ליה.

7ואין לי אלא בשרץ; בטומאת מת מניין?

ודין הוא! טימא במת וטימא בשרץ! מה כשטימא בשרץ עשה דבר הבא
מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים, אף כשטימא במת עשה דבר הבא
מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים.

8הן?! אם הרבה בטומאת ערב שהיא מרובה, נרבה בטומאת שבעה שהיא
מועטת?

תלמוד לומר""  בגד ועור, בגד ועור" לגזירה שוה. נאמר" בגד
ועור" בשרץ, ונאמר" בגד ועור" במת. מה" בגד ועור" האמור בשרץ
עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים, אף בגד ועור
האמור במת עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים.

9ומופנה? דאי לאו מופנה,  איכא למיפרך:  מה לשרץ שכן מטמא
בכעדשה...

*לאי! אפנויי מופני: *)מכדי שרץ איתקש לשכבת זרע,  דכתיב:"
^איש אשר תצא ממנו שכבת זרע...",  וסמיך ליה:"  איש אשר יגע בכל
שרץ..."
 וכתיב ביה בשכבת זרע:"  וכל בגד וכל עור אשר יהיה
עליו".
 שכבת זרע  בגד ועור  דכתב רחמנא, בשרץ למה לי?  שמע מינה:
לאפנויי.

10ואכתי מופנה מצד אחד הוא!  הניחא  למאן דאמר *מופנה מצד אחד
למידין ואין משיבין אלא למאן דאמר *למידין ומשיבין  מאי איכא
למימר?


דמת נמי אפנויי מופנה!  מכדי  מת אתקש לשכבת זרע  דכתיב:"
^והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע", וכתיב
בשכבת זרע:" וכל בגד וכל עור". בגד ועור דכתב רחמנא במת למה
לי?  ש"מ"  לאפנויי:

^ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל
וכומז...
  א"ר   אלעזר:"  *עגיל" זה דפוס של דדין," כומז" זה דפוס
של בית הרחם.

אמר  רב יוסף:   אי הכי  היינו דמתרגמינן" מחוך" דבר המביא לידי
גיחוך

אמר ליה  רבה:  מגופיה דקרא  ש"מ  כומז כאן מקום זימה:

^ויקצוף משה על פקודי החיל...  אמר  רב נחמן  אמר  רבה בר אבוה
אמר להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון. אמרו לו לא
נפקד  ממנו איש. אמר להן  אם כן"  כפרה" למה? אמרו לו אם מידי
עבירה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו! מיד" ונקרב את קרבן ה'"

תנא דבי   רבי ישמעאל:  מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה
מפני שזנו עיניהם מן הערוה

אמר  רב ששת:  *מפני מה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין
שבפנים? לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל
במקום התורפה:

מתני'
*יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה בין משל בהמה;
ובטוטפת ובסרביטין בזמן שהן תפורין בכבול;
ובפאה נכרית;
לחצר

במוך שבאזנה, ובמוך שבסנדלה, ובמוך שהתקינה לנדתה;
בפילפל, *ובגלגל מלח, וכל דבר שניתן לתוך פיה: ובלבד שלא תתן
לכתחלה בשבת. ואם נפל לא תחזיר.
שן תותבת שן של זהב:  רבי  מתיר, וחכמים אוסרים:

גמ'   וצריכא!  דאי אשמעינן דידה משום דלא מאיס, אבל חבירתה
דמאיס אימא לא. ואי אשמעינן דחבירתה דבת מינה הוא, אבל דבהמה
לאו בר מינה הוא אימא לא  צריכא.

תנא: ובלבד שלא תצא ילדה בשל זקנה, וזקנה בשל ילדה.

11 בשלמא  זקנה בשל ילדה שבח הוא לה*; אלא ילדה בשל זקנה  אמאי
גנאי הוא לה!

איידי דתנא  זקנה בשל ילדה תנא נמי ילדה בשל זקנה:

בכבול ובפאה נכרית לחצר: אמר  רב  כל שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר
אסור לצאת בו לחצר *חוץ מכבול ופאה נכרית.

רבי  ענני בר ששון משמיה  *דר' ישמעאל  אמר  הכל  ככבול

תנן:" בכבול ובפאה נכרית לחצר"  בשלמא   לרב  ניחא, אלא  לרבי  ענני
בר ששון קשיא!

12 רבי  ענני בר ששון משמיה דמאן קאמר ליה? משמיה  דר' ישמעאל  בר
יוסי.   רבי ישמעאל  בר  יוסי  תנא הוא, ופליג!

13 ורב   מאי שנא  הני?

14אמר  עולא  כדי שלא תתגנה על בעלה. כדתניא:"  ^והדוה בנדתה",
זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי
צבעונין; עד שבא  ר"ע  ולימד: אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא
בעלה מגרשה! אלא  מה ת"ל:"  והדוה בנדתה"? בנדתה תהא עד שתבא
במים.

*אמר  רב יהודה  אמר  רב  כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין,
אפילו בחדרי חדרים אסור.

15*תנן ולא בזוג אע"פ שפקוק  ותניא *אידך  *פוקק לה זוג בצוארה
ומטייל עמה בחצר

תנאי היא!   דתניא:  *שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם;  רבי  *אליעזר
ורבי שמעון  אוסרין:


:הערות
1"She'Ani Mirabeh" (Maybe I should include measuring equipment which is made from this material. Nope, since it is not twined and woven.
2Since we used "כל" for Horse equipment, maybe we should include measuring equipment as well
3The "Din" should show us the opposite. Irregardless of the word "כל", the laws should be the same for both שרץ and מת
4The Gemara proves that the "Din" doesn;t Dan since מת is more stringent than שרץ which is the source of the leniency by unwoven measuring items. So perhaps no such leniency would be afforded by מת.
5But the word או is already used to include horse stuff
6Now that we can use the Gzera Shava and borrow the כל of מת and apply it to שרץ, the word או by שרץis freed up for something else.
7I'm not sure why the existing Gzeira Shava is not in effect. Doesn't it travel both ways?
8A broader range of material ius asur for one day, so stuff made of horsehair, etc., while טמא for שרץ maybe should not be טמא for מת.
9Sre these words really free, since if they are needed for learning out a law, the Gezeira Shava won't work since Sharatz requires but a small amount to be mtamei. מת requires a כזית as opposed to an עדשה.
10And we have what to be משיבין since, as stated before since the quantity required for Tuma מת is greater, so how do we know that we can borrow כל, used to include horse equipment for מת, and apply it to שרץ?
11So it's obvious that a קטנה might remove an old woman's wig, and therefore it should be אסור to wear it out on שבת!
12It's תנא vs. תנא, not אמורא vs. תנא.
13What makes these items permissable to wear in a חצר?
14The implications ar far reaching in my opinion. Rabbi Akiva makes a limus on a verse based on a forgone conclusion that he wants to uproot a previous limud which led to a gezeira that was causing difficulties. Or does he feel that the Gezeira (admittedly not a Torah law even by the implementers) was based on a poor understanding of the verse. This poor understanding led to a downgrade of women, and caused divorces. Therefore Rabbi Akiva made a limud with no Halakhik applications, just philisphical social ones, and uprooted the Gezeira. But it DID have implications: water is required to get rid of Nidda even after 7 days. But wasn't this known previously?
15Even though the Pekak is a problem because of מרעית העין, maybe the guy is taking ithe cow to be sold on Shabbat, it is still permissible in a חצר since no one can see.