שאינו של קיימא אין חייבין עליו:
| מתני': *קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל;
שאינו של קיימא אין חייבין עליו: |
|
דגרדי. |
 |
פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו." אדרבנן! |
 | דרבנן אדרבנן
|
|
קשירה היא! |
|
|
|
ושבפרה קושרו באיבוס, ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס. |
| התם חבל דעלמא, הכא חבל דגרדי. |
| אמר
|
|
|
|
|
 | אמר
התחתון, אבל לא את העמודים. |
| א"ל
ולא משום שביעית ולא משום מעשר, וניטלין בשבת" |
| בשדה לא אתי לאשוויי גומות, הכא בבית אתי לאשוויי גומות. |
|
|
1 | | אמר ליה: אין מטלטלין. מה טעם? לפי שאין ניטלין: |
| מתני' מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים; ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. |
|
שבת קריבין ביום הכיפורים, אבל לא של יוה"כ בשבת. |
|
|
|
לא. |
 | *תנא של בית
|
| אמר
|
 |
|
| כיון דכל יומא לא קעביד, והאידנא הוא דקא עביד, לא מיתחזי כרמות רוחא. |
|
|
|
מכבדותי |
|
|
| 2 | |
|
|
|
|
|
|
באמת המים; אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה- מותר; ואם לאו- אסור. |
|
|
| ליקף |
| קמפיש בהילוכא! |
| ליעבר |
| זימנין דמיתווסן מאני מיא, ואתי לידי סחיטה! |
| 3 |  | אלא בהא: כיון דלא אפשר, שפיר דמי! |
| 4 | | אלא כדבעא מיניה ר'
מי הותרה? שאני אומר *פסיעה גסה נוטלת *אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי. |
|
|
| א"ל וכי בחול מי הותרה, שאני אומר אף בחול אסור מפני שהוא מלקה! |
| *אמר
|
| וי"א כאילו אוכל שקצים ורמשים,
|
| אמר
|
|
|
| [וי"א כאילו אוכל] שקצים ורמשים
|
| אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן, דהא ההוא גברא דאכל *גרגישתא ואכל תחלי וקדחו ליה תחליה בלביה ומית. |
|
|
|
קאמרה לה והדר ואמרת דבר ה' כי שומע עבדך |
|
המהוגנין לילך עמהם |
|
אמר דבר |
|
|
|
לצאת ממך, ה' ומי ביתי כי הביאתני עד |
|
|
|
מנשה. |
|
מלכות בית דוד שתתחלק |
|
*דאמר מר אהוריריה דרבי הוה עתיר |
| במתניתא תנא
|
|
שמואל בר נחמני כאן שריפת נשמה וגוף קיים. |
|
בגדיו ולבש בגדים אחרים. *ותנא דבי קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו |
 | *אמר
בר אבא אהבו מות *אל תקרי משנאי אלא משניאי בלבושא ויחף ערום בבגדים בלואים ויחף במנעלים המטולאים |