לכולן
| מתני' היו *יושבין כל אחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולן |
| בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם |
| והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה: |
 |
|
 |
מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו. ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל, מככרו אחד מברך לכולם. קתני ישבו אע"פ שלא הסבו! |
1 |  | אמר
בדוך פלן |
|  | כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק. בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו: הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא? כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי? |
| לא הוה בידייהו |
 | קם
אחרינא; אמר:" נח נפשיה דרב וברכת מזונא לא גמרינן". |
| עד דאתא ההוא סבא רמא להו מתניתין אברייתא ושני להו: כיון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן כהסבו דמי: |
|
יין לא בעי הסבה. הסבה. |
|
אבל יין לא מהניא ליה הסבה. יין נמי מהניא ליה הסבה. |
|
גבי ספסלין ועל גבי קתדראות. עד שיכנסו כולם הביאו להם מים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת; בא להם יין כל אחד ואחד מברך לעצמו. עלו והסבו ובא להם מים, אף על פי שכל אחד ואחד נטל ידו אחת, חוזר ונוטל שתי ידיו; בא להם יין אף על פי שכל אחד ואחד ברך לעצמו אחד מברך לכולם. להאיך לישנא דאמר רב" דבעי הסבה אבל יין לא בעי הסבה" קשיא רישא! |
| שאני אורחין דדעתייהו למיעקר |
| ולהאיך לישנא דאמר רב"
הסבה אבל יין לא מהניא ליה הסבה" קשיא סיפא! |
| °שאני התם דמגו דקא מהניא ליה הסבה לפת מהניא ליה הסבה ליין: |
| בא להם יין בתוך המזון: *שאלו את
אמרו בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, לאחר המזון אחד מברך לכולם? |
| אמר להם הואיל ואין בית הבליעה פנוי: והוא אומר על המוגמר כו': |
|
|
| 2 |  |
|
|
הנוטל ידיו תחלה באחרונה הוא מזומן לברכה" |
|
לרב:" קום משי ידך". חזייה דהוה מרתת; אמר ליה רבי חייא:" *בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך" |
| אמר
הריח משתעלה תמרתו |
| א"ל
|
| אמר ליה:
אכל אלא דעתיה למיכל, הכא נמי דעתיה לארוחי! |
| אמר
רב; מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים |
|
של בית רבי, ועל אפרסמון של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום |
 |
|
| אמר ליה
מברכין עלויה |
| א"ל הכי אמר
|
| א"ל בר מיניה
לכולי עלמא |
| א"ל הכי אמר
|
| אמר ר'
עצי בשמים; אבל משחא כבישא לא. |
|
|
| נהרדעי אמרי אפי' משחא טחינא |
| 3 | | אמר
עצי בשמים. |
| 4 | | אמר
בורא עצי בשמים |
| אמר
בפשתי העץ |
| 5 | | *(רב
בורא עצי בשמים; דדברא, בורא עשבי בשמים |
| 6 | | אמר
בשמים |
| אמר
ברוך שנתן ריח טוב בפירות |
| אמר
דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם |
| אמר
הריח? נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח. |
|
שיתנו ריח טוב כלבנון כזית הודו וריח לו כלבנון: |
| 7 | |
עשה יפה בעתו? אומנתו בפניו. |
| 8 | | אמר
אחר, *ואיהו דידיה עביד |
|
כשלשה. |
|
כשנים לבר מדידיה? |
|
לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. בהדי דידיה |
|
בר ביזנא יוחנן משום עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים! |
|
|
|
ואח"כ מברך על ההדס; ואח"כ מברך על השמן. |
| אמר
הדס לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו. |
|
|
|
לקמייהו שמן והדס. שקל בריך אשמן. |
| אמר ליה:
|
| אמר ליה הכי אמר
|
| 9 |  | °ולא היא [א] *לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד |
|
בימינו ואת היין בשמאלו, מברך על השמן וחוזר ומברך על היין; בשמאלו מברך על היין וחוזר ומברך על השמן, וטחו בראש השמש; ואם שמש ת"ח הוא טחו בכותל מפני שגנאי לתלמיד חכם לצאת לשוק כשהוא מבושם |
| |
|
| אל יצא כשהוא מבושם *לשוק; |
| *ואל יצא יחידי בלילה; |
| ואל יצא במנעלים המטולאים; |
| ואל יספר עם אשה בשוק; |
| ואל יסב בחבורה של עמי הארץ; |
| ואל יכנס באחרונה לבית המדרש. |
| ויש אומרים אף לא יפסיע פסיעה גסה; |
| ואל יהלך בקומה זקופה. |
| אל יצא כשהוא מבושם לשוק:
אבא |
| אמר
ליה |
| אמר
|
| ואל יצא יחידי בלילה: משום חשדא |
|
עידנא מידע ידיע דלעידניה קא אזיל |
| ואל יצא במנעלים המטולאים:
אבא *דאמר במנעלים המטולאים |
|
|
 | אמר
|
| 10 | |
|
| ובפנתא [ב]
*בה |
|
בה |
| ואל יספר עם אשה בשוק: אמר
|
|
היא אחותו, לפי שאין הכל בקיאין בקרובותיו |
| ואל יסב בחבורה של עמי הארץ:
לאמשוכי בתרייהו |
| ואל יכנס אחרונה לבית המדרש: משום דקרו ליה *פושע |
| 11 | | וי"א אף לא יפסיע פסיעה גסה: דאמר מר *פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם! |
|
|
| ואל יהלך בקומה זקופה: דאמר מר [ג] המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה, |