ברכות דף לו עמוד א

גופא  אמר  רב יהודה  אמר  שמואל  וכן  א"ר   יצחק   א"ר
יוחנן  שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ

היכי דמי?
אילימא  דקא שתי ליה (משתה) אוזוקי מזיק ליה!
*דתניא:"  השותה שמן של תרומה משלם את הקרן ואינו
משלם את החומש. הסך שמן של תרומה משלם את הקרן
ומשלם את החומש."
אלא דקא אכיל ליה על ידי פת
אי הכי  הויא ליה פת עיקר והוא טפל! ותנן:" *זה
הכלל, כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר
את הטפלה"

אלא דקא שתי ליה ע"י אניגרון. דאמר  רבה  בר  שמואל
*אניגרון מיא דסלקא *אנסיגרון מיא דכולהו שלקי

א"כ  הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל
שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה

הכא במאי עסקינן  בחושש בגרונו  דתניא  *החושש בגרונו
לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך
אניגרון ובולע

פשיטא

*מהו דתימא  כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה
כלל  קמ"ל  כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:

קמחא דחיטי  רב יהודה  אמר בורא פרי האדמה  ורב נחמן
אמר שהכל נהיה בדברו

א"ל  רבא   לרב  נחמן: לא תפלוג עליה דרב יהודה,  דר'
יוחנן
  ושמואל  קיימי כוותיה! דאמר  *רב יהודה  אמר
שמואל  וכן  א"ר   יצחק   א"ר  יוחנן:" שמן זית מברכין
עליו בורא פרי העץ"  אלמא  אע"ג דאשתני במלתיה קאי
ה"נ אע"ג דאשתני, במלתיה קאי!

מי דמי!? התם  לית ליה  עלויא אחרינא, הכא  אית ליה
עלויא אחרינא: בפת!

וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה בורא פרי
האדמה, אלא שהכל? והא"ר  זירא  אמר  רב מתנא  אמר
שמואל:" אקרא  חייא  וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל
נהיה בדברו."  מאי לאו  דחיטי בורא פרי האדמה

1לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו

ולשמעינן דחיטי וכ"ש דשערי

אי אשמעינן דחיטי  הוה אמינא   ה"מ  דחיטי אבל דשערי לא
לבריך עליה כלל  קמ"ל

ומי גרע ממלח וזמית  *דתנן  *על המלח ועל *הזמית אומר
שהכל נהיה בדברו

2 אצטריך   סד"א  מלח וזמית עביד אינש דשדי לפומיה אבל
קמחא דשערי הואיל °וקשה לקוקיאני לא לבריך עליה
כלל.  קמ"ל  כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי: *

קורא:  רב יהודה  אמר בורא פרי האדמה  ושמואל  אמר שהכל
נהיה בדברו

רב יהודה  אמר בורא פרי האדמה: פירא הוא!

ושמואל  אמר שהכל נהיה בדברו: הואיל וסופו להקשות!

אמר ליה  שמואל   לרב יהודה  *שיננא כוותך מסתברא? דהא
צנון סופו להקשות, ומברכינן עליה בורא פרי האדמה!

ולא היא! צנון  נטעי  אינשי אדעתא דפוגלא, דקלא  לא
נטעי
 אינשי אדעתא דקורא.

וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן
עליה?  והרי  צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא, ותנן:" על
מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי
האדמה, ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי
העץ.

אמר  רב נחמן בר יצחק  צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא.
דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא.

ואע"ג דקלסיה  שמואל   לרב יהודה  הלכתא כותיה דשמואל:

אמר  רב יהודה  אמר  רב  צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק
את האביונות ואוכל את הקפריסין

למימרא  דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי

ורמינהו  על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר
בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר
בורא פרי העץ

הוא דאמר כר"ע,  דתנן   *רבי אליעזר  אומר צלף מתעשר
תמרות ואביונות וקפריסין  ר"ע  אומר אין מתעשר אלא
אביונות בלבד מפני שהוא פרי

ונימא  הלכה  כרבי  עקיבא

אי אמר הלכה  כרבי  עקיבא  הוה אמינא  אפי' בארץ  קמ"ל
*כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא

ונימא  הלכה  כרבי  עקיבא בחוצה לארץ דכל המיקל בארץ
הלכה כמותו בח"ל

אי אמר הכי  הוה אמינא   הנ"מ  גבי מעשר אילן דבארץ
גופא  מדרבנן אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא
בח"ל נמי נגזור  קמ"ל

רבינא  אשכחיה  למר בר רב אשי  דקא זריק אביונות
וקאכיל קפריסין

א"ל  מאי  דעתך?  כר' עקיבא  דמיקל. ולעביד מר  כב"ש
דמקילי טפי!  דתנן:"  *צלף  ב"ש  אומרים כלאים בכרם,
וב"ה  אומרים אין כלאים בכרם. אלו ואלו מודים שחייב
בערלה. הא  גופא  קשיא! אמרת: צלף  ב"ש  אומרים כלאים
בכרם  אלמא  מין ירק הוא; והדר תני אלו ואלו מודים
שחייב בערלה  אלמא  מין אילן הוא!?  הא לא קשיא   ב"ש
ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא. מ"מ
לב"ש  הוה ליה ספק ערלה, ותנן *ספק ערלה בא"י אסור
ובסוריא מותר ובח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו
לוקט.

רבי  עקיבא במקום  ר"א  עבדינן כותיה  *וב"ש  במקום  ב"ה
אינה משנה

ותיפוק ליה  דנעשה שומר לפרי ורחמנא אמר  °וערלתם
ערלתו  את  פריו
 את הטפל לפריו.  ומאי  ניהו? שומר
לפרי!

אמר  רבא  היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי היכא דאיתיה
בין בתלוש בין במחובר הכא במחובר איתיה בתלוש ליתיה

3 איתיביה   אביי  *פיטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אין
מצטרף. מדקאמר הנץ שלו אין מצטרף,  אלמא  דלאו אוכל
הוא ותנ' גבי ערלה *קליפי רמון והנץ שלו קליפי
אגוזים והגרעינין חייבין בערלה

אלא אמר   רבא  היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי היכא
דאיתיה בשעת  גמר  פירא האי קפרס ליתיה בשעת  גמר  פירא

4איני!?  והאמר   רב נחמן  אמר  רבה  בר אבוה:" *הני מתחלי
דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי. ושומר לפירי
אימת הוי? בכופרא וקא קרי ליה שומר לפירי!

רב נחמן   סבר לה   כרבי  יוסי  דתנן   *רבי  יוסי אומר סמדר
אסור מפני שהוא פרי ופליגי רבנן עליה

מתקיף  לה  רב שימי  מנהרדעא ובשאר אילני מי פליגי
רבנן עליה?
והתנן  *מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית?  ב"ש
אומרים כל האילנות משיוציאו.  וב"ה  אומרים החרובין
משישרשרו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משיניצו, ושאר
כל האילנות משיוציאו. ואמר  רב  אסי הוא בוסר הוא
גרוע הוא פול הלבן.
פול הלבן ס"ד?
אלא אימא  שיעורו כפול הלבן
מאן שמעת ליה דאמר בוסר אין, סמדר לא? רבנן! וקתני
שאר כל האילנות משיוציאו!

אלא אמר   רבא  היכא אמרינן דהוי שומר לפרי היכא דכי
שקלת ליה לשומר מיית פירא הכא כי שקלת ליה לא מיית
פירא
הוה עובדא ושקלוה לנץ דרמונא ויבש רמונא ושקלוה
לפרחא דביטיתא ואיקיים ביטיתא

*(והלכתא  כמר בר רב אשי  דזריק את האביונות ואכיל את
הקפריסין ומדלגבי ערלה לאו פירא נינהו לגבי ברכות
נמי לאו פירא נינהו ולא מברכינן עליה בורא פרי העץ
אלא בורא פרי האדמה)

פלפלי  רב ששת  אמר שהכל  רבא  אמר לא כלום

ואזדא   רבא   לטעמיה  דאמר  *רבא  כס פלפלי ביומי דכפורי
פטור; כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור.

מיתיבי  *היה  ר"מ  אומר:" ממשמע  שנאמר   וערלתם ערלתו
את פריו
 איני יודע שעץ מאכל הוא? אלא  מה ת"ל  עץ
מאכל להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה. ואיזהו? זה
הפלפלין! ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה, וללמדך שאין
ארץ ישראל חסרה כלום,  שנאמר   °ארץ אשר לא במסכנות
תאכל בה לחם לא תחסר כל בה"


לא קשיא  הא ברטיבתא הא ביבשתא

*אמרי ליה רבנן  למרימר  כס זנגבילא ביומא דכפורי
פטור?  והא אמר   *רבא  האי המלתא דאתיא מבי הנדואי
שריא ומברכין עליה בפה"א!

לא קשיא  הא ברטיבתא הא ביבשתא

חביץ קדרה וכן דייסא  רב יהודה  אמר שהכל נהיה בדברו
רב כהנא  אמר במ"מ

בדייסא גרידא  כ"ע לא פליגי  דבמ"מ. כי פליגי בדייסא
כעין חביץ קדרה.  רב יהודה  אמר שהכל סבר דובשא עיקר.
רב כהנא  אמר בורא מיני מזונות סבר סמידא עיקר.

א"ר   יוסף  כותיה  דרב כהנא  מסתברא דרב  ושמואל   דאמרי
תרוייהו
 °כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא
מיני מזונות:

גופא:   רב   ושמואל  דאמרי תרוייהו"  כל שיש בו  מחמשת
המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות" ואיתמר נמי
רב   ושמואל  דאמרי תרוייהו"  כל שהוא  מחמשת המינין
מברכין עליו בורא מיני מזונות".

וצריכא  דאי אשמעינן כל שהוא  הוה אמינא  משום דאיתיה
בעיניה אבל על ידי תערובות לא

קמ"ל   כל שיש בו  ואי אשמעינן כל שיש בו  הוה אמינא  כל
שיש בו חמשת המינים אין אבל אורז ודוחן לא משום
דע"י תערובת אבל איתיה בעיניה  נימא  אפילו אורז
ודוחן נמי מברכין עליו בורא מיני מזונות  קמ"ל  כל
שהוא מחמשת המינים הוא דמברכין עליו בורא מיני
מזונות לאפוקי אורז ודוחן דאפילו איתיה בעיניה לא
מברכינן בורא מיני מזונות


:הערות
1So the question still stands
2So Rav Nachman was right, and shehakol is used where there food has not reached its intended state.
3But the Netz does fall off, and yet it must be considered "protection" for the fruit, since it certainly isn't food proper. Hoew can Rava say then that Kafrisin doesn't count.
4Rava and Rav Nachman disagree based on a similar argument among Tanaim