ברכות דף כט עמוד א

מתני'

רבן גמליאל  אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה

רבי יהושע  אומר מעין י"ח

ר"ע  אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו
מעין י"ח

ר"א  אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים

ר' יהושע  אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה
ואומר:" הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת
העבור *יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה"

היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד
יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין
את לבו כנגד בית קדשי הקדשים

היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית
קדשי הקדשים:

גמ'  °הני י"ח  כנגד מי?

א"ר   הלל  בריה  דר' שמואל בר נחמני  *כנגד י"ח אזכרות
שאמר דוד °בהבו לה' בני אלים

רב יוסף  אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע

א"ר   תנחום  אמר  רבי  יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה
חוליות שבשדרה:

ואמר  ר' תנחום  אמר  רבי  יהושע בן לוי המתפלל צריך
שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה

עולא  אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו

רבי  חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך

אמר  רבא   והוא  דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע

הני תמני סרי תשסרי הוויין!

אמר  רבי  לוי ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה

כנגד מי  תקנוה?

א"ר   לוי:
לרבי   הלל  בריה  דרבי שמואל בר נחמני,  כנגד °אל הכבוד
הרעים
לרב יוסף  כנגד אחד שבקריאת שמע
לר' תנחום   א"ר   יהושע  בן לוי כנגד חוליא קטנה
שבשדרה:

ת"ר   *שמעון הפקולי  הסדיר י"ח ברכות לפני  רבן גמליאל
על הסדר ביבנה. אמר להם  ר"ג  לחכמים כלום יש אדם
שיודע לתקן ברכת הצדוקים?! עמד  שמואל הקטן  ותקנה

1לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא
העלוהו

אמאי  לא העלוהו?  והאמר   רב יהודה  אמר  רב  טעה בכל
הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין
אותו חיישינן שמא מין הוא

שאני  שמואל הקטן  דאיהו תקנה

וניחוש דלמא  הדר ביה

אמר  אביי  גמירי טבא לא הוי בישא

ולא?!  והכתיב   °ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול

ההוא רשע מעיקרו, אבל צדיק מעיקרו לא.

ולא?!  והא *תנן  אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי
*יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה
צדוקי

*אמר  אביי  הוא ינאי הוא  יוחנן

רבא  אמר ינאי לחוד  ויוחנן  לחוד ינאי רשע מעיקרו
ויוחנן  צדיק מעיקרו

הניחא   לאביי  אלא  לרבא  קשיא

אמר לך   רבא  צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה

אי הכי   אמאי  לא אסקוהו

שאני  שמואל הקטן  דאתחיל בה דאמר  רב יהודה  אמר  רב
ואיתימא  רבי  יהושע בן לוי  לא שנו אלא  שלא התחיל בה
אבל התחיל בה גומרה:

הני שבע דשבתא  כנגד מי

א"ר   חלפתא בן שאול  כנגד שבעה קולות שאמר דוד על
המים

הני תשע דר"ה  כנגד מי

א"ר   יצחק  דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה
בתפלתה דאמר מר *בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה הני

עשרים וארבע דתעניתא  כנגד מי

א"ר   חלבו  כנגד כ"ד רננות *שאמר שלמה בשעה שהכניס
ארון לבית קדשי הקדשים

אי הכי  כל יומא נמי נמרינהו

אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי, אנן נמי ביומא
דרחמי אמרי להו:

רבי יהושע  אומר מעין שמנה עשרה:

מאי  מעין שמנה עשרה?

רב  אמר מעין כל ברכה וברכה

ושמואל  אמר:" הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את
לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו
ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ
והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו
צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד
עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא [א] אתה
תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה"

2*לייט עלה  אביי  אמאן דמצלי הביננו

אמר  רב נחמן  אמר  שמואל  כל השנה כולה מתפלל אדם
הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני
שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

מתקיף  לה  רבה  בר  שמואל  ונימרה ברכה רביעית בפני
עצמה מי לא תנן  *ר"ע  אומר אומרה ברכה רביעית בפני
עצמה  ר' אליעזר  אומר בהודאה

*אטו  כל השנה כולה מי עבדינן  כר' עקיבא?  דהשתא נמי
נעביד כל השנה כולה  מאי טעמא  לא עבדינן  כר"ע  תמני
סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא
תקון

מתקיף  לה  מר זוטרא  ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו
המבדיל בין קדש לחול

קשיא:

אמר  רב   ביבי  בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו
חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים

מתקיף  לה  מר זוטרא  ונכללה מכלל" ודשננו בנאות ארצך
ותן טל ומטר"

אתי לאטרודי

אי הכי  הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי

אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון
דאתיא באמצע צלותא מטריד

3 מתקיף  לה  רב אשי  ונימרה בשומע תפלה,  דא"ר   תנחום  אמר
רב  אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים
מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו
מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת
אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

טעה שאני:

גופא   א"ר   תנחום  אמר  רב  אסי טעה ולא הזכיר גבורות
גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים
אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה
והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול
לאומרה על הכוס

מיתיבי  *טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים
מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה
בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על
הכוס

ל"ק  הא ביחיד הא בצבור

בצבור  מ"ט  לא: משום דשמעה משליח צבור.  אי הכי  האי
מפני" שיכול לאומרה בשומע תפלה"? מפני" ששומע משליח
צבור מיבעי ליה"

אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שומע תפלה
הא דאדכר בתר שומע תפלה:

אמר  רבי  תנחום אמר  רב  אסי אמר  רבי  יהושע בן לוי טעה
ולא הזכיר של ראש חדש: בעבודה- חוזר לעבודה, נזכר
בהודאה- חוזר לעבודה, בשים שלום- חוזר לעבודה, ואם
סיים- חוזר לראש.

אמר  רב פפא  בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרן סיים חוזר
לראש  לא אמרן אלא  שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו
חוזר לעבודה

א"ל  מנא לך הא

א"ל  מאבא מרי  שמיע לי,  ואבא מרי  מרב.

4אמר  רב נחמן בר יצחק  הא דאמרן עקר רגליו חוזר לראש
לא אמרן אלא  שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו  אבל
רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה

5 איכא דאמרי  אמר  רב נחמן בר יצחק  הא דאמרן כי לא עקר
רגליו חוזר לעבודה  לא אמרן אלא  שרגיל לומר תחנונים
אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו
חוזר לראש:

רבי אליעזר  אומר העושה תפלתו קבע וכו':

מאי  קבע

א"ר   יעקב בר אידי  אמר  רבי   אושעיא  כל שתפלתו דומה
עליו כמשוי

ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים

רבה   ורב יוסף   דאמרי תרוייהו  כל שאינו יכול לחדש בה
דבר

א"ר   זירא  אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא
מטרידנא

אביי בר אבין   ור' חנינא בר אבין   דאמרי תרוייהו  כל
שאין מתפלל עם דמדומי חמה  דא"ר   חייא בר אבא   א"ר
יוחנן  *מצוה להתפלל עם דמדומי חמה

וא"ר   זירא   מאי קראה  °ייראוך עם שמש ולפני ירח דור
דורים

*לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה.  מאי
טעמא?
 דלמא מיטרפא ליה שעתא:

רבי יהושע  אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה
וכו' בכל פרשת העבור:

מאי  פרשת העבור?

אמר  רב חסדא  אמר  מר עוקבא  אפי' בשעה שאתה מתמלא
עליהם עברה כאשה עוברה יהיו כל צרכיהם לפניך

איכא דאמרי  אמר  רב חסדא  אמר  מר עוקבא  אפילו בשעה
שהם עוברים על דברי תורה יהיו כל צרכיהם לפניך

ת"ר  *המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה

ואיזה היא תפלה קצרה

ר' אליעזר  אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח
ליראיך מתחת והטוב בעיניך עשה בא"י שומע תפלה

ר' יהושע  [א] אומר שמע שועת עמך ישראל ועשה מהרה
בקשתם בא"י שומע תפלה

רבי אלעזר   ברבי צדוק  אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה
מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה

אחרים אומרים צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה יהי
רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי
פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה [ב] ברוך אתה ה'
שומע תפלה

אמר  רב הונא  הלכה כאחרים

אמר ליה אליהו  לרב יהודה  אחוה דרב סלא:" חסידא, לא
תרתח ולא תחטי; לא תרוי ולא תחטי; וכשאתה יוצא לדרך
המלך בקונך וצא"

מאי"  המלך בקונך וצא"

אמר  רבי יעקב  אמר  רב חסדא  זו תפלת הדרך ואמר  רבי
יעקב
 אמר  רב חסדא  כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת
הדרך

מאי  תפלת הדרך?

יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני
לשלום [ג] ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב
בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי [ד] ותתנני לחן לחסד
ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי [ה] בא"י שומע תפלה

אמר  אביי  לעולם


:הערות
1Pronounce: Le-shanah
2This seems only to apply when the pray-er could have said Shmoneh Esreh, and opted on the easy way out.
3This may be attacking the previous conclusion of not inserting it because it is in the middle, and will cause pray[ers to make a mistake. (As opposed to Havdala which would be at the beginning) If we insert Rains at the end (in Shomea Tefilla) there won't be a problem since its no longer in the middle.
4This is a lenient position. I.E. stepping out is not a conlusion as long as there are more Tahanunim being said, which extemd the Shmoneh Esra. It aint over till its over
5Strinct opinion: It's over evenm before its over, before you step out, if you don't say tahanaunum, i.e. as soon as sim shalom is finished.