1 | ואמר
שלמה יפנה, ויטול ידיו, ויניח תפילין, ויקרא ק"ש, ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה |
ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן כפי ואסובבה את מזבחך ה' |
א"ל
[בנקיון] |
א"ל
ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית |
א"ל שפיר קאמר! מי כתיב
כתיב. כל מידי דמנקי! |
דהא
|
|
ועד כמה |
עד פרסה |
|
[ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר: |
מתני' *הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא
אומר לא יצא |
קרא ולא דקדק באותיותיה
אומר לא יצא |
הקורא למפרע לא יצא |
קרא וטעה יחזור למקום שטעה: |
|
משום
|
ות"ק |
סבר שמע בכל לשון שאתה שומע |
|
תרתי שמע מינה. |
תנן *התם"
תרומתו תרומה" |
|
אמר
השמיע לאזנו יצא דברי יצא. דאורייתא, אבל תרומה משום ברכה הוא, וברכה דרבנן, ולא בברכה תליא מילתא |
ק"ש נמי דיעבד אין, לכתחלה לא!? |
|
אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו
דיעבד נמי לא *דאי |
ואלא הא יצא. הא אמר לכתחלה נמי יצא! אי ר' יוסי, דיעבד נמי לא! |
|
אלא הא דתני"
המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה" מני? לא ולא ר' יוסי?! אי ר' יהודה, הא אמר דיעבד אין לכתחלה לא! אי ר' יוסי, הא אמר דיעבד נמי לא! |
הא דידיה, הא דרביה. *דתנן" אלעזר בן עזריה |
אמר ליה
על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים |
ליה |
וקטן |
|
אמר
השמיע לאזנו יצא דברי יצא |
2 |
היא ולכתחלה הוא דלא, הא דיעבד שפיר דמי |
דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא |
|
ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה?
יהודה |
3 |
מחסרא והכי קתני:" מחש"ו, בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי מכשיר בקטן" |
4 |
דתני:" שומע תורם לכתחלה" מני? לא אי נמי לא. |
5 | אלא מאי- ר' יהודה, ואפילו לכתחלה נמי. אלא הא אפי' לכתחלה נמי ואי לא |
6 | לעולם
דידיה הא דרביה עזריה ישראל..." |
7 |
לבבך אפי' תימא הא |
|
8 | וצריכא. דאי אשמעינן הלכה
אפילו לכתחלה, אלעזר |
9 | ואי אשמעינן הלכה
עזריה |
אמר
|
|
|
קרא ולא דקדק באותיותיה:
כדברי שניהם להקל: |
שאול ועוצר רחם, לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא |
והלא דברים ק"ו ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות |
10 | מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה: |
11 | תני
צואות |
א"ל דאמר לך מני? |
כותב. והתם הוא |
12 |
יהודה |
אצטריך!
אלות אין צואות לא, אף הכא נמי צואות לא, כתב רחמנא" וכתבתם"- אפי' צואות: |
תני רב עובדיה קמיה
ריוח בין הדבקים |
עני
לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ |
מצננין לו גיהנם בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות: |
ואמר רבי חמא
לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות: |