ברכות דף טו עמוד א

1ואמר  רבי יוחנן  הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים
שלמה יפנה, ויטול ידיו, ויניח תפילין, ויקרא ק"ש,
ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה

א"ר   חייא בר אבא   א"ר   יוחנן  כל הנפנה ונוטל ידיו
ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב
כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן  דכתיב   °ארחץ בנקיון
כפי ואסובבה את מזבחך ה'


א"ל  רבא   לא סבר לה מר  כאילו טבל  דכתיב   ארחץ
[בנקיון]
 ולא כתב ארחיץ [כפי]

א"ל  רבינא   לרבא  חזי מר האי  צורבא  מרבנן דאתא ממערבא
ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר
ובצרור ובקסמית

א"ל שפיר קאמר! מי כתיב  ארחץ" במים"?" בנקיון"
כתיב. כל מידי דמנקי!

דהא  *רב חסדא  *לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא

והני מילי  לק"ש, אבל לתפלה מהדר

ועד כמה

עד פרסה

*והנ"מ  לקמיה. אבל לאחוריה, אפילו מיל אינו חוזר

[ומינה] מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר:

מתני' *הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא  *ר' יוסי
אומר לא יצא

קרא ולא דקדק באותיותיה  ר' יוסי  אומר יצא  רבי יהודה
אומר לא יצא

הקורא למפרע לא יצא

קרא וטעה יחזור למקום שטעה:

גמ'   מאי טעמא   דר' יוסי

משום  דכתיב  שמע *השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך

ות"ק

סבר שמע בכל לשון שאתה שומע

ור' יוסי

תרתי שמע מינה.

תנן *התם"  חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם
תרומתו תרומה"


מאן תנא  חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחלה לא

אמר  רב חסדא   ר' יוסי  היא  דתנן   הקורא את שמע ולא
השמיע לאזנו יצא דברי  רבי יהודה   ר' יוסי  אומר לא
יצא.
 עד כאן לא קאמר  ר' יוסי  לא יצא אלא גבי ק"ש
דאורייתא, אבל תרומה משום ברכה הוא, וברכה דרבנן,
ולא בברכה תליא מילתא

וממאי   דר' יוסי  היא דילמא  ר' יהודה  היא ואמר גבי
ק"ש נמי דיעבד אין, לכתחלה לא!?

תדע  דקתני" הקורא" דיעבד אין לכתחלה לא

אמרי האי דקתני הקורא להודיעך כחו  דר' יוסי  דאמר
דיעבד נמי לא *דאי  ר' יהודה  אפי' לכתחלה נמי יצא

במאי אוקימתא   כר' יוסי
ואלא הא  דתניא:   *לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך
יצא.
 מני? לא  ר' יוסי  ולא ר' יהודה!? דאי ר' יהודה,
הא אמר לכתחלה נמי יצא! אי ר' יוסי, דיעבד נמי לא!

אלא מאי   ר' יהודה  ודיעבד אין לכתחלה לא

אלא הא דתני"  ר' יהודה  בריה  דרבי שמעון בן פזי  חרש
המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה"  מני? לא  ר' יהודה
ולא ר' יוסי?! אי ר' יהודה, הא אמר דיעבד אין
לכתחלה לא! אי ר' יוסי, הא אמר דיעבד נמי לא!

אלא לעולם   רבי יהודה  ואפי' לכתחלה נמי.  ולא קשיא:
הא דידיה, הא דרביה. *דתנן"  רבי יהודה  אומר משום  ר'
אלעזר בן עזריה
 הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו
שנאמר  °שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד

אמר ליה  רבי מאיר  הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום
על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

השתא דאתית להכי   אפילו תימא   רבי יהודה  כרביה סבירא
ליה  ולא קשיא  הא  רבי מאיר  הא רבי יהודה.

תנן *התם  הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה
וקטן  ורבי יהודה  מכשיר בקטן

מאן תנא  חרש דיעבד נמי לא

אמר  רב מתנה   רבי יוסי  היא.  דתנן:  הקורא את שמע ולא
השמיע לאזנו יצא דברי  ר' יהודה   רבי יוסי  אומר לא
יצא

2 ממאי   דרבי יוסי  היא ודיעבד נמי לא? דילמא  רבי יהודה
היא ולכתחלה הוא דלא, הא דיעבד שפיר דמי

לא ס"ד  דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן
דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

ודילמא  הא כדאיתא  והא  כדאיתא

ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה?  והא   מדקתני  סיפא":  רבי
יהודה
 מכשיר בקטן" מכלל דרישא לאו  רבי יהודה  היא!

3 ודילמא  כולה  ר' יהודה  היא ותרי גווני קטן  וחסורי
מחסרא והכי קתני:"
 הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ
מחש"ו, בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע
לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי  רבי יהודה  שרבי יהודה
מכשיר בקטן"

4 במאי אוקימתא   כר"י  ודיעבד אין לכתחלה לא. אלא הא
דתני:"  ר"י  בריה  דר' שמעון בן פזי  חרש המדבר ואינו
שומע תורם לכתחלה" מני? לא  ר' יהודה  ולא ר' יוסי?!
אי  ר' יהודה  דיעבד אין לכתחלה לא. אי  ר' יוסי  דיעבד
נמי לא.

5אלא מאי- ר' יהודה, ואפילו לכתחלה נמי. אלא הא
דתניא  *לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא
מני לא   ר' יהודה  ולא  ר' יוסי  אי  רבי יהודה  הא אמר
אפי' לכתחלה נמי ואי  ר' יוסי  הא אמר אפי' דיעבד נמי
לא

6לעולם  ר' יהודה  היא ואפילו לכתחלה נמי  ולא קשיא   הא
דידיה הא דרביה
  דתניא:"   א"ר  יהודה משום  ר' אלעזר בן
עזריה
 הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו  שנאמר  שמע
ישראל..."

7 אמר לו  ר' מאיר  הרי הוא אומר  אשר אנכי מצוך היום על
לבבך
 אחר כונת הלב הן הן הדברים"
  השתא דאתית להכי
אפי' תימא  ר' יהודה  כרביה ס"ל  ולא קשיא  הא  ר' יהודה
הא  רבי מאיר

א"ר   חסדא  אמר  רב שילא  הלכה  כרבי יהודה  שאמר משום
רבי אלעזר בן עזריה  והלכה  כרבי יהודה
8וצריכא. דאי אשמעינן הלכה  כר' יהודה   הוה אמינא
אפילו לכתחלה,  קמ"ל  הלכה  כר' יהודה  שאמר משום  ר'
אלעזר
 בן עזריה.
9ואי אשמעינן הלכה  כרבי יהודה  שאמר משום  ר' אלעזר בן
עזריה
  הוה אמינא  *צריך ואין לו תקנה,  קמ"ל  הלכה
כרבי יהודה

אמר  רב יוסף   מחלוקת  בק"ש אבל בשאר מצות  דברי  הכל  לא
יצא
  דכתיב"  °הסכת ושמע ישראל"

מיתיבי  לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא

אלא אי אתמר הכי אתמר  אמר  רב יוסף   מחלוקת  בק"ש
דכתיב  שמע ישראל אבל בשאר מצות  דברי  הכל  יצא   והכתיב
הסכת  ושמע ישראל",  ההוא בדברי תורה כתיב:

קרא ולא דקדק באותיותיה:  א"ר  טבי  א"ר   יאשיה  הלכה
כדברי שניהם להקל:

וא"ר  *טבי  א"ר   יאשיה   מאי דכתיב   °שלש הנה לא תשבענה
שאול ועוצר רחם,
 וכי מה ענין שאול אצל רחם? אלא
לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא

והלא דברים ק"ו ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין
ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות
אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות

10מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה:

11תני  ר' אושעיא  קמיה  דרבא  וכתבתם הכל בכתב אפילו
צואות

א"ל דאמר לך מני?
*ר' יהודה  היא דאמר גבי סוטה אלות כותב, צואות אינו
כותב. והתם הוא  דכתיב   °וכתב  את האלות האלה  אבל הכא
דכתיב   וכתבתם  אפי' צואות נמי
12 אטו  טעמיה  דר' יהודה  משום  דכתיב   וכתב?!  *טעמיה  דר'
יהודה
 משום  דכתיב   אלות!  אלות אין, צואות לא!

אצטריך!  סד"א  נילף" כתיבה"-" כתיבה" מהתם: מה התם
אלות אין צואות לא, אף הכא נמי צואות לא, כתב
רחמנא" וכתבתם"- אפי' צואות:

תני רב עובדיה קמיה  דרבא  ולמדתם שיהא למודך תם שיתן
ריוח בין הדבקים

עני  רבא  בתריה כגון *על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל
לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ

א"ר  חמא  ברבי חנינא  כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה
מצננין לו גיהנם  שנאמר  °בפרש שדי מלכים בה תשלג
בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא
בצלמות:

ואמר רבי חמא  ברבי חנינא  למה נסמכו אהלים לנחלים
דכתיב  °כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו'
לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף
אהלים מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות:


:הערות
1If we assume that our mishna's use of "Hakorah" (a bdi-avad) is to show the "strength of rabbi Yossi, than no one takes a intermediate position. (Rabbi Yosi then takes an intermediate position by teruma since it is Bracha Derabanan). All this assumes that Birchat Hamazon and Shema have the same rules
2This qestion means "maybe by megilla, it's only asur Bdi-avad, and that could be Rabbi Yehuda."
3But for a pre-hinuch katan, lchatchila no, but bdi-avad yes
4As opposed to the megilla, which is only OK bdi avad. If the teruma and the shma is ok even l'chatchila, and megilla is not ok lchatchila, how can Rabbi yehuda be the author of the mishna in megilla
5This creates a contradiction between Birchat Hamazon, which requires someone (Rabbi Yehuda, since it can't be Rabbi Yossi) to distinguish between lichatchila (no) and bdieved (yes). So how can Rabbi Yehuda also say the truma deal which seemed to contradict Rabbi Yehuda as the sole author of the Megilla mishna
6Teruma is lie Rabbi yehuda all alone, and lchitchala it is also OK. Birchat Hamazon is like Rabbi Yehuda's teacher, which says only bdieved is OK, and Megilla can be like Rabbi Yehuda in the name of his teacher. BUT rashi says that it must be rabbi yossi since rabbi yehuda cannot say this on his own accord
7And now teruma is like rabbi meir, rabbi yehuda always agrees with his teacher in differing lichsachila and bdiavad and can therefore be the author of the megilla mishna and birchat hamazon
8Since only his teacher made it explicit that lichatchila no, with the word "Tzarich."
9 But "Tzarich" by itself only carries a lichatchila connotation when we know that it must also agree with Rabbi Yehuda who says bdieved it's OK. By itself, "tzarich" might even disallow bedieved silent hearings
10This, "I tink should be connected with the hunchback story in Helek
11i.e. instead of starting the writing after the words "write this..." we must write "we must write..."
12Even the Rabbi Yehuda says the key word for exclusing the commend section by Sota is "Alot" and not "Katav", the change in Shema to "Ikhtavtem" was necessary to avoid equation of Shema to Sota, which would in turn resulted in not writing the command to write, rather than "katav" whoich whould have created a pralel and forced us not to include the comment section in the written shema.