א"ל
|
|
אמר ליה לא יכילנא |
א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי |
אמר ליה טריחא לי מלתא |
ליתי ולודעיה למר |
א"ל
|
1 | א"ל דאמר
שהצבור מתפללין. |
2 |
עניתיך |
3 | ר
וכתיב |
4 |
בתפלתן של רבים בתורה ובגמילות חסדים °ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם |
5 | אמר
שם להתפלל נקרא שכן רע הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל |
מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם. |
אמרו ליה
ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה לארץ לא |
כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא, אמר: היינו דאהני להו! כדאמר לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי |
על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי מוצאי מצא חיים.? |
אמר
|
שני פתחים
|
6 |
|
7 |
|
8 | אמר
|
9 | *במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה:" הכי מצא או מוצא, מצא מוצא |
10 |
חיים וגו' |
תוצאות |
|
11 | קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה |
אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא
דאמרי |
נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא |
|
קבר |
12 | אמר
רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא |
|
אמרי במערבא הא
|
13 | אמר ליה
מעלייתא דאמרת משמיה |
14 | אמר ליה הכי אמר
ציון מכל משכנות יעקב בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות |
והיינו דאמר
בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. |
*ואמר
כנישתא כיון דשמענא להא דאמר אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. |
כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי: |
ואמר
מיגיעו יותר מירא שמים |
15 | דאילו גבי ירא שמים כתיב
גבי נהנה מיגיעו כתיב °יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך *אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה: |
ואמר
במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה |
|
|
16 | אמר
דכתי' °ועוזבי ה' יכלו? זה המניח ס"ת ויוצא |
17 |
|
|
|
|
אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו: |
אמר
פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו *°עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו |
שתא במעלי יומא דכפורי |
18 | *תנא ליה
בתשעה לחדש בערב מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. |
סבר לאקדומינהו |
אמר ליה ההוא סבא תנינא: ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר כדאמר להו |
אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום |
*והזהרו בורידין
עד שישחוט את הורידין |
והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן *לוחות ושברי לוחות מונחות בארון |
אמר להו
|
19 | כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד
משום סכנה |
ואל תשבו על מטת ארמית |
ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. |
*ואל תשבו על מטת ארמית. |
20 |
|
21 |
|
|
שב". אמר לה:" איני יושב עד שתגביהי את המטה". הגביהה את המטה ומצאו שם תינוק מת! מכאן אמרו חכמים:" אסור לישב על מטת ארמית" |
ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין |
*אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין |
אמר
|
22 |
אחרינא לית לן בה |
כנישתא אחרינא לית לן בה |
אבל איכא חד מהנך לית לן בה: |
תניא אמר
|
כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא על גבי השולחן |
כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד |
וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה |
אמר
לרחל וללאה השדה אל צאנו: |
תניא אמר
הפרסיים |
הן צנועין באכילתן |
וצנועין בבית הכסא |
23 | וצנועין בדבר אחר: |
24 | °אני צויתי למקודשי תני
המקודשין ומזומנין לגיהנם: |
25 |
|
*תניא
פעמים בלילה אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה. |
אמרת פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של לילה |
לא לעולם ליליא הוא
דקיימי בההיא שעתא |
אמר
|
שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה |
אמרת פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים ביום הנץ החמה יממא הוא והדר תני יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה |